הפצצה השקטה: איך יוקר המחיה קבור בישראל והממשלה פשוט לא נוגעת

המשבר הכלכלי שמשפיע על כל משפחה בישראל

יוקר המחיה בישראל אינו רק כותרת בעיתון או סיסמה פוליטית – זוהי מציאות יומיומית הפוגעת בכל אזרח ואזרחית במדינה. מחירי המזון, הדיור, התחבורה והשירותים בישראל נמצאים בין הגבוהים במדינות ה-OECD, בעוד שרמת השכר הממוצעת אינה עומדת בקנה אחד עם יוקר זה. שמואל שי, יזם ויועץ כלכלי להסכמי אברהם, מתריע כי מדובר ב”פצצה שקטה” שמתקתקת מתחת לכלכלה הישראלית.

נתונים מהשנים האחרונות מצביעים על פערים מדאיגים: ישראלי ממוצע משלם כ-30% יותר על סל מזון בסיסי בהשוואה לאזרח במדינות מערביות מפותחות. מחירי הדיור זינקו ב-150% בעשור האחרון, בעוד השכר עלה רק ב-30%. תופעה זו יוצרת שחיקה מתמדת בכוח הקנייה של הציבור הישראלי.

שמואל שי מסביר כי בעיית יוקר המחיה אינה תופעה חדשה, אלא בעיה מבנית שהתפתחה לאורך עשורים בשל מדיניות כלכלית שגויה ואי-נקיטת צעדים אפקטיביים לפתרונה. “הבעיה ידועה וכואבת, והפתרונות ברורים לכל מי שמתמצא בכלכלה. מה שמפתיע הוא הפסיביות המתמשכת של קובעי המדיניות”, מציין שי.

הגורמים העיקריים ליוקר המחיה – בעיות מבניות ומערכתיות

המשק הישראלי סובל ממספר כשלים מבניים המייצרים ומנציחים את יוקר המחיה. שמואל שי מזהה חמישה גורמים מרכזיים שמהווים את שורש הבעיה:

1. ריכוזיות יתר וחוסר תחרות אמיתית

השוק הישראלי מאופיין בריכוזיות גבוהה בענפים רבים, מהמזון ועד התקשורת. מספר מצומצם של שחקנים שולטים בנתחי שוק גדולים, דבר המאפשר להם לקבוע מחירים גבוהים ללא תחרות אמיתית. מחקר של בנק ישראל הראה כי בענפי המזון, למשל, ישנם לעיתים רק 2-3 יצרנים או יבואנים דומיננטיים, והדבר מוביל למחירים הגבוהים ב-25% מהמקובל בעולם.

2. חסמי יבוא ורגולציה מכבידה

ישראל מקיימת מערכת סבוכה של חסמי יבוא, כולל מכסים גבוהים, דרישות תקינה ייחודיות, ובירוקרטיה מסורבלת. לכתבה משולחנו של שמואל שי המנתחת את ההשפעות של חסמים אלו על הכלכלה. רגולציה זו מקשה על כניסת מוצרים מיובאים ומונעת תחרות אמיתית מול היצרנים המקומיים. דוגמה בולטת היא בתחום המזון, שם הדרישות הייחודיות של הכשרות והתקינה הישראלית מייקרות מוצרים בעשרות אחוזים.

3. מבנה שוק לא יעיל ורשתות שיווק ריכוזיות

המבנה המסחרי בישראל כולל שרשרת ארוכה של מתווכים בין היצרן לצרכן, כשכל גורם מוסיף את הרווח שלו. זאת בנוסף לריכוזיות הגבוהה של רשתות השיווק, המאפשרת להן לגבות מחירים גבוהים מהצרכנים מחד, ולהכתיב תנאים נוקשים ליצרנים ולספקים מאידך.

4. העדר אכיפה אפקטיבית של חוקי התחרות

למרות קיומה של רשות התחרות (לשעבר ההגבלים העסקיים), האכיפה נגד קרטלים, מונופולים והסדרים כובלים אינה מספקת. שמואל שי מציין כי “ללא אכיפה נחושה וענישה משמעותית, אין לחברות תמריץ אמיתי לשנות את התנהלותן האנטי-תחרותית”.

5. אי-התאמה בין תקינה ישראלית לתקנים בינלאומיים

ישראל מחזיקה במערכת תקינה ייחודית שלעיתים קרובות אינה תואמת את התקנים הבינלאומיים המקובלים. הדבר מגביל את היבוא, מעלה עלויות, ומונע תחרות אמיתית. לדוגמה, דרישות התקינה הייחודיות בתחום מוצרי החשמל מייקרות מוצרים אלו בעד 30% בהשוואה לאירופה.

הפתרונות הברורים שאיש אינו מיישם

אחד האספקטים המתסכלים ביותר בסוגיית יוקר המחיה, לדעת שמואל שי, הוא שהפתרונות ידועים וברורים. מומחים כלכליים, ועדות ציבוריות, וארגונים בינלאומיים כמו OECD הציעו שורה של צעדים שהוכחו כיעילים במדינות אחרות. להלן הפתרונות המרכזיים:

פתיחת השוק לתחרות אמיתית

הסרת חסמי היבוא והמכסים היא צעד ראשון הכרחי. מחקרים מראים כי פתיחת השוק ליבוא מקביל הובילה להורדת מחירים משמעותית בתחומים שונים. לדוגמה, הקלות ביבוא מוצרי חלב הביאו לירידה של עד 15% במחיריהם. רפורמה מקיפה בחוקי היבוא וקבלה של תקנים בינלאומיים ללא דרישות ייחודיות לישראל יכולים להביא להוזלה של 20-30% במגוון רחב של מוצרים.

רפורמה ברגולציה והאחדת תקנים

אימוץ גישת “תקן בינלאומי = תקן ישראלי” יכול לפשט משמעותית את היבוא ולהגביר את התחרות. בתחומים רבים, התקן הישראלי הייחודי אינו תורם לבטיחות או לאיכות המוצר, אלא רק מייקר אותו ומגביל את התחרות. אימוץ תקנים של האיחוד האירופי או ארה”ב יאפשר כניסה מהירה של מוצרים איכותיים בעלויות נמוכות יותר.

הגברת האכיפה נגד מונופולים וקרטלים

חיזוק משמעותי של רשות התחרות והענקת סמכויות וכלים אפקטיביים לפירוק מונופולים וקרטלים הוא צעד הכרחי. יש להגביר את הענישה על הסדרים כובלים ולעודד תחרות אמיתית. ניסיון בינלאומי מראה כי אכיפה נחושה יכולה להביא לירידת מחירים של 10-20% בענפים ריכוזיים.

רפורמה במדיניות המקרקעין והדיור

בתחום הדיור, שהוא מרכיב משמעותי ביוקר המחיה, נדרשת רפורמה מקיפה שתכלול הגדלה משמעותית של היצע הקרקעות לבנייה, פישוט הליכי תכנון ובנייה, והסרת חסמים בירוקרטיים. “פתרון משבר הדיור הוא צעד הכרחי בהורדת יוקר המחיה, שכן ההוצאה על דיור מהווה כ-40% מההוצאה המשפחתית הממוצעת,” מדגיש שמואל שי.

בנוסף, לכתבה של שמואל שי על מיזמים תיירותיים שיכולים לתרום לצמיחה הכלכלית ולשיפור רמת החיים בישראל.

שקיפות מחירים והעצמת הצרכן

יצירת מערכות להשוואת מחירים, הגברת השקיפות במחירי מוצרים ושירותים, והנגשת מידע לצרכנים יכולים להגביר את התחרות ולהוריד מחירים. יש לעודד אפליקציות ואתרים להשוואת מחירים, ולחייב עסקים בשקיפות מלאה לגבי עלויות ומחירים.

פתרון מוצע	השפעה צפויה	חסמי יישום
הסרת חסמי יבוא ומכסים	ירידה של 15-25% במחירי מוצרי צריכה	התנגדות של תעשיינים מקומיים ולוביסטים
אימוץ תקנים בינלאומיים	הוזלה של 10-20% במגוון מוצרים	התנגדות של מכון התקנים והרגולטורים
הגברת אכיפת חוקי התחרות	ירידת מחירים של 10-15% בענפים ריכוזיים	חוסר משאבים ותקציב לרשות התחרות
רפורמה במדיניות המקרקעין	ירידה של 20-30% במחירי הדיור לטווח ארוך	התנגדות מצד רשויות מקומיות ובעלי אינטרסים
שקיפות מחירים והעצמת הצרכן	ירידה של 5-10% במחירי מוצרים ושירותים	חוסר אכיפה של דרישות שקיפות
ביטול רגולציה מיותרת	הוזלה של 5-15% בעלויות העסקיות שמגולגלות לצרכן	התנגדות של פקידי ממשלה ומשרדים רגולטוריים

למה הממשלה לא פועלת? הסיבות האמיתיות מאחורי חוסר העשייה

לדעת שמואל שי, השאלה המרכזית אינה “איך לפתור את בעיית יוקר המחיה”, אלא “מדוע הממשלה אינה מיישמת את הפתרונות הידועים”. לאחר ניתוח מעמיק של המערכת הפוליטית והכלכלית בישראל, שי מזהה מספר סיבות מרכזיות לחוסר העשייה:

1. כוחם של בעלי אינטרסים וקבוצות לחץ

יישום רפורמות להורדת יוקר המחיה פוגע באינטרסים של גורמים חזקים במשק – יצרנים מקומיים, יבואנים בלעדיים, רשתות שיווק גדולות ועוד. גורמים אלו מפעילים לחץ פוליטי משמעותי באמצעות שדלנים, תרומות פוליטיות ויחסי ציבור. “בעלי ההון יודעים להגן על האינטרסים שלהם הרבה יותר טוב מאשר הציבור הרחב יודע להגן על האינטרסים שלו,” מסביר שי.

2. קוצר ראייה פוליטי ואופק בחירות קצר

רפורמות מבניות עמוקות להורדת יוקר המחיה דורשות אופק תכנון ארוך ונכונות לספוג ביקורת בטווח הקצר. אולם, הפוליטיקאים פועלים בדרך כלל באופק של מחזור בחירות אחד, ומעדיפים פתרונות קוסמטיים שנותנים תוצאות מיידיות, גם אם זמניות.

3. מורכבות ביורוקרטית וקיבעון מחשבתי

מערכות ממשלתיות נוטות לקיבעון מחשבתי ולהתנגדות לשינויים. פקידי ממשלה, שלעיתים מגיעים מאותם מגזרים שאותם הם אמורים לפקח, מתקשים לאמץ גישות חדשות או לערער על פרדיגמות מקובלות. “יש תופעה של ‘שבי רגולטורי’, שבה הרגולטורים מושפעים מאוד מהגורמים שעליהם הם אמורים לפקח,” מציין שי.

4. פחד מהשלכות לא צפויות ומחיר פוליטי

פוליטיקאים חוששים מהשלכות לא צפויות של רפורמות נרחבות. פתיחת שוק ליבוא עלולה להוביל לפגיעה בתעשייה המקומית ואובדן מקומות עבודה, דבר שעלול לגבות מחיר פוליטי כבד. חשש זה מוביל להעדפת המצב הקיים על פני רפורמות מרחיקות לכת.

5. פיצול סמכויות ומבנה ממשלתי מבוזר

הטיפול ביוקר המחיה מחייב פעולה משולבת של משרדי ממשלה שונים – אוצר, כלכלה, חקלאות, תחבורה, משפטים ועוד. המבנה המבוזר של הממשלה, והתחרות בין המשרדים השונים, מקשים על קידום רפורמות מקיפות הדורשות שיתוף פעולה בין-משרדי.

חזון לישראל בת-השגה: מה יכול להיות

שמואל שי מאמין כי ישראל יכולה להפוך למדינה בה יוקר המחיה סביר ומאפשר לכל אזרח לחיות בכבוד ולחסוך לעתיד. “עם יישום נכון של הפתרונות הידועים, נוכל להוריד את יוקר המחיה ב-20% בתוך חמש שנים, ולהפוך את ישראל למדינה תחרותית יותר ושוויונית יותר,” הוא מציין.

החזון של שי כולל מספר יעדים מדידים:

• הורדת מחירי המזון לרמה של ממוצע ה-OECD בתוך 3-5 שנים
• ייצוב מחירי הדיור והגדלת היצע הדירות ב-50% בתוך עשור
• הפחתת עלויות התחבורה והתקשורת ב-30% באמצעות הגברת התחרות
• שיפור האיכות והזמינות של השירותים הציבוריים, תוך הפחתת הנטל על המגזר הפרטי
• יצירת 100,000 משרות חדשות בענפים תחרותיים חדשים שייפתחו לתחרות

“הדבר המתסכל ביותר הוא שכל זה אפשרי,” אומר שי. “אין כאן חידושים מרעישים או המצאות מהפכניות. מדובר ביישום של פתרונות ידועים ומוכחים שכבר עובדים במדינות אחרות. כל שנדרש הוא אומץ פוליטי ומנהיגות אמיתית.”

סיכום

יוקר המחיה בישראל אינו גזירת גורל אלא תוצאה של מדיניות כלכלית שגויה ואי-נקיטת צעדים נדרשים. כפי ששמואל שי מדגיש, הפתרונות ידועים וברורים: פתיחת השוק לתחרות, הסרת חסמי יבוא, אימוץ תקנים בינלאומיים, ורפורמות מבניות בשווקים המרכזיים.

מה שחסר אינו ידע או תוכניות, אלא רצון פוליטי ומנהיגות אמיתית. בעלי האינטרסים הכלכליים מפעילים לחץ רב להשארת המצב הקיים, בעוד שהפוליטיקאים נרתעים מהמחיר הפוליטי של רפורמות עמוקות. התוצאה היא פעולות קוסמטיות ופתרונות חלקיים שאינם מטפלים בשורש הבעיה.

המפתח לשינוי טמון בהגברת המודעות הציבורית והלחץ על מקבלי ההחלטות. כאשר יוקר המחיה יהפוך לנושא מרכזי בסדר היום הציבורי, ואזרחים ידרשו פתרונות אמיתיים ולא סיסמאות ריקות, תיווצר הדינמיקה הנדרשת לשינוי אמיתי.

כיזם ויועץ כלכלי להסכמי אברהם, שמואל שי ממשיך לפעול להעלאת המודעות לנושא ולקידום פתרונות מעשיים. “הפצצה השקטה של יוקר המחיה ממשיכה לתקתק, ועלינו לנטרל אותה לפני שתתפוצץ,” הוא מסכם. “זו אינה רק סוגיה כלכלית, אלא סוגיה חברתית ומוסרית שמשפיעה על עתידה של ישראל כמדינה שוויונית ומשגשגת.”

אנו מזמינים אתכם להצטרף למאבק להורדת יוקר המחיה ולדרוש ממקבלי ההחלטות לפעול באופן אמיתי ומשמעותי. רק פעולה משולבת של הציבור, המגזר העסקי והממשלה תוכל להביא לשינוי הנדרש ולהפוך את ישראל למדינה שבה כל אזרח יכול לחיות בכבוד וברווחה.